ההבדלים בין חומרי הזרקות מילוי קמטים

טיפולי הפנים הכוללים הזרקות למילוי קמטים, הפכו לנפוצים ביותר בשנים האחרונות, במיוחד עקב העובדה כי הם מהירים ולא מצריכים חתכים בעור הפנים. בעקבות הביקוש הרב, נכנסו לשוק גם מספר רב של חומרים ושיטות עבודה שונות. ד”ר יאיר גילוני חושף בפניכם את החומרים הנפוצים ולמה הם משמשים.

החומרים הזמניים

אלו הם חומרים מתכלים, אשר נשארים בגוף כשנה (לעיתים מעט יותר).

בין חומרים אלו ניתן למצוא את החומצה היאלורונית. חומצה זו נמצאת גם בתוך גוף האדם באופן טבעי ומתפרק בתוך שנה. ישנו גם הרדיאס המתבסס על סידן ומחזיק מעט יותר זמן.

בין המוצרים המתבססים על חומצה הילוארונית, ישנם: רסטילן, תיאוסייל וסטילאג’, פרלן אשר מוצעים בסמיכויות שונות, בכדי לשמש לסוגי טיפול שונים.

בחומרים דלילים נשתמש לאיזורי קמטים עדינים, כגון: מעל השפה העליונה, צידי העיניים ולעיתים אזור הסנטר. בסמיכויות הגבוהות יותר נשתמש לאיזור צידי האף, זוויות הפה, ומילוי שקעים בלחיים ובניית זוויות סנטר. במידה ונצטרך חומרים יותר סמיכים, נשתמש בד”כ ברדיאס או בסאבקיו. חומרים אלה עוזרים גם לעיצוב עצמות לחיים גבוהות יותר, למראה צעיר.

חומר זמני נוסף הוא המקרולן, אשר משמש למילוי גב כפות הידיים, בעיקר אצל נשים מבוגרות, למראה חיוני וצעיר יותר.

ההזרקות

ההזרקות בדרך כלל מתבצעות על ידי מחט, המגיעה יחד עם המזרק.

שיטה חדשנית שנכנסה לעולם ההזרקות היא הזרקה באמצעות קנולה. הקנולה הינה מחט ארוכה, גמישה ביותר וללא חוד. צורה זו, מאפשרת לרופא להגיע למספר אזורים בפנים דרך כניסה אחת ולמנוע מצב של שטפי דם. בנוסף, עצם העובדה כי היא מחוסרת חוד, עוזר לחדירה יעילה והזרקה ללא כאב.

זוהי שיטה אשר עדיין לא כל הרופאים משתמשים בה ורצוי לודא לפני הטיפול האם לרופא יש ניסיון עם מחט שכזו (קנולה).

החומרים הקבועים

 

לעומת החומרים הקודמים, הסיליקון, הוא חומר קבוע, שמקובל שנים רבות בעולם הרפואה האסתטית. הסיליקון מוזרק בשפתיים ובקמטי הבעה, צידי האף וזוויות הפה. לא רצוי להזריק סיליקון באיזורים אחרים בפנים. הסיליקון נשאר לצמיתות והתוצאה נשארת שנים רבות. הזרקתו נעשית במינונים של מיקרו טיפות, כאשר בין טיפול לטיפול יש להמתין מינימום שבועיים. התוצאות מתחילות להיראות החל מהזרקה מספר שלוש. מספר הטיפולים נקבע בהתאם לבעיה – קמט עמוק יותר טיפולים, קמט פחות עמוק פחות טיפולים. אני נותן לה את ההחלטה.


לסיכום, הזרקות בחומרים, זמניים וקבועים כאחד, נעשים על פי שיקול דעתו של הרופא כאשר המטופלים מגיעים אליו. עומק הקמט ומיקומו יכתיבו את סוג החומר בו נשתמש, רק כאשר המטופל נמצא במרפאה עצמה.